Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 19b
משנה: 19b הַמּוּדָר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל נוֹתְנוֹ לְאַחֵר מִשֵּׁם מַתָּנָה וְהַלָּהּ מוּתָּר בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבֵית חוֹרוֹן בְּאֶחָד שֶׁהָיָה אָבִיו מוּדָּר מִמֶּנּוּ הֲנָייָה וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי הֶחָצֵר וְהַסְּעוֹדָה נְתוּנִין לָךְ בְּמַתָּנָה וְהֵן בְּפָנֶיךְ עַד שֶׁיָּבוֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה. אָמַר לוֹ אִם שֶׁלִּי הֵם הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשִׁין לַשָׁמַיִם. אָמַר לוֹ לֹא נָתַתִּי לָךְ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ לֹא נָתַתָּה לִי אֶת שֶׁלָּךְ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשִׁי. וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים אָֽמְרוּ כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה.
Traduction
Lorsque quelqu’un, s’étant engagé par vœu à ne jouir en rien de son prochain, n’a pas de quoi manger, celui-ci pourra remettre des comestibles en don à un tiers, et il sera permis au premier d’en user. Ainsi, il était arrivé à quelqu’un, à Ben-Horon, que son père s’était interdit d’avoir de lui aucune jouissance. Comme il mariait son fils, il dit à un voisin: ''Que la cour et le repas de noces qu’elle contient te soient remis en don; mais ce transfert a seulement lieu pour que mon père puisse venir et prendre part à notre repas''. ''Si ces biens sont à moi, dit le voisin, je les déclare consacrés au culte divin''. ''Mais, lui répliqua le premier, je ne t’ai pas donné mon bien pour que tu le consacres au Ciel''. -''Certes, répondit le voisin, tu m’as transmis ton bien dans le seul but que ton père mange et boive avec toi, pour qu’il en résulte une réconciliation entre vous, mais en laissant suspendu sur sa tête le péché d’avoir transgressé son vœu ''. Le cas fut soumis à l’appréciation des sages, et ils déclarèrent ceci: Un don qu’il n’est pas loisible au donataire de consacrer au culte n’est pas considéré comme définitif.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נותן לאחר משום מתנה. בפירקין דלעיל קתני היו מהלכין בדרך והכא קמ''ל דאפי' בעיר אם אין לו מה יאכל מותר:
מעשה בבית חורון. בבבלי מפרש חסורי מחסרא והכי קתני ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור ומעשה נמי בבית חורון וכו' שהוכיח סופו על תחלתו שלא נתנם לו אלא כדי שיבא אביו ויאכל ואסור:
והן בפניך עד שיבא אבא. ודוקא שאמר עד שיבא כו' אבל אם אמר והן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל מותר ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שצריך ונכרין הדברים שבשביל אביו עשה שיבא אסור:
כל מתנה שאינה. מפרש בגמרא:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְמַעֲשֵׂה קְדֵירָה דַק וּמוּתָּר בְּעָבֶה. וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טְרֹמֵיטָן וּבְדַלַּעַת הָֽרְמוּצָה.
Traduction
Celui qui s’interdit par vœu de manger de ce qui est cuit peut manger du rôti ou du bouilli. A celui qui formule vœu de ne pas goûter aux mets cuits, il sera interdit de manger d’un plat cuit mince (129)En bouillie., mais il lui sera permis de manger d’un plat épais (consistant). Il lui sera permis de manger un œuf à gober, ou une courge roussie dans les cendres chaudes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנודר מן המבושל. שאמר קונם מבושל עלי:
מותר בצלי ובשלוק. שאינן בכלל מבושל:
אסור במעשה קדירה רך. שנאכל עם הפת:
בעבה. שנאכל בלא פת:
בביצה טרמיטן. מפרש בגמרא רופיטון והיא ביצה רכה ביותר שנהגו הרופאים לעשות לרפואה כדמפרש בבבלי ולא נאכל פת עמה ולאו בכלל תבשיל היא:
ובדלעת הרמוצה. דלעת מרה שטומנין אותו ברמץ והוא אפר חם להתמתק בכך ולאו בכלל תבשיל היא:
הלכה: הַמּוּדָר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִיכָּר הוּא זֶה שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם.
Traduction
R. Yohanan dit: d’après la réponse du voisin, ''si ces biens sont à moi, je les déclare consacrés au culte divin'', on infère que c’était un savant (126)Le voisin savait que, par sa consécration, le 1er ne consentirait pas à son mode de donation..
Pnei Moshe non traduit
גמ' ניכר הוא זה שהוא ת''ח. זה שאמר אם שלי הם הרי הן מוקדשין לשמים מפני שהיה יודע שאם יקדישן לא יתרצה זה ולא הוי מתנה ולפיכך אמר לו כן ומייתי עלה האי עובדא דיונתן בן עוזיאל דלקמיה שאמר ר' יוחנן ג''כ עליו כלשון הזה:
שְׁמוֹנִים זוּג שֶׁלְּתַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן. גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל. וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ כוּלָּן לְבַקְּרוֹ. עָמַד לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בֶּחָצֵר. אָמַר לָהֶן. הֵיכַן הוּא הַקָּטָן שֶׁבָּכֶם שֶׁהוּא אַב לְחָכְמָה וְאַב לְדוֹרוֹת. אֵן צָרִיךְ לוֹמַר הַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי הוּא בֶחָצֵר. אָמַר לָהֶן. יִכָּנֵס. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס אָמַר לָהֶן. לְהַנְחִיל אוֹהֲבַיי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.
Traduction
@Hillel l’ancien avait 80 couples de disciples, dont le plus important était Jonathan b. Uziel, et le moindre R. Yohanan b. Zacaï (127)''B., Suka 21; Cf. Graetz, Geschïchte, t. 4, p. 422''. Un jour, Hillel tomba malade, et tous ses disciples allèrent lui rendre visite. Seul R. Yohanan b. Zacaï resta à l’écart. Hillel leur dit: où se trouve le plus petit d’entre vous, qui est un père pour la sagesse, un modèle pour sa génération, et mériterait d’être appelé le plus grand d’entre vous? -Il est dans la cour, répondirent-ils. -Qu’il entre, dit Hillel. -A son entrée le maître s’écria: Pour accorder du bien à ceux qui m’aiment, et je remplirai leurs trésors (Pr 8, 21).
וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִיכָּר הוּא זֶה שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. יוֹנָתָן בַּר עוּזִּיאֵל הִדִּירוֹ אָבִיו מִנְּכָסָיו וְעָמַד וּכְתָבָן לְשַׁמַּי. מַה עָשָׂה שַׁמַּי. מָכַר מִקְצָת וְהִקְדִּישׁ מִקְצָת וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה אֶת הַשְּׁאָר וְאָמַר. כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וִיעַרְעֵר עַל הַמַּתָּנָה הַזֹּאת יוֹצִיא מִיַּד הַלְּקוּחוֹת וּמִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִיַּד זֶה.
Traduction
Sur l’avis de R. Yohanan, que d’après la réponse énoncée dans la Mishna on reconnaît celle d’un savant, R. Yossé b. R. Aboun ajoute qu’un fait se passa ainsi: Le père de Jonathan b. Uziel (128)V. B., Baba Batra 133b., après lui avoir interdit à jamais de tirer un profit de ses biens, les légua par écrit à Shammaï. Celui-ci, à son tour en vendit une partie, consacra une autre partie au culte, et fit don du reste audit Jonathan (dans l’hypothèse que le père de ce dernier avait eu une telle intention par son legs), et il dit: celui qui critiquerait ce don (en invoquant l’interdit par le père) devra d’abord reprendre aux acquéreurs la part vendue, et au trésor sacré ce qui lui est dévolu (ce qui est impossible), puis reprendre à Jonathan le don (dont j’ai le droit de disposer).
Pnei Moshe non traduit
ועמד. אביו של יונתן בן עוזיאל וכתבן לשמאי:
ונתן לו. ליונתן בן עוזיאל מתנה את השאר:
כל מי שיבא ויערער על המתנה הזאת. לומר שהרי הדירו אביו מהן ולא יכול שמאי ליתן לו במתנה:
יוציא מיד הלקוחות ומיד הקדש. כלומר כשם שאינו יכול להוציא מן הלקוחות ומן ההקדש שהרי אביו נתן לו במתנה סתם ובידו לעשות מה שירצה למכור ולהקדיש ויכול ג''כ לחזור וליתן ליונתן ולא דמי למתני' דהכא שאמר לו בפירוש והן בפניך עד שיבוא אבא ולפיכך אין בידו להקדישן כדלקמן:
רִבִּי יִרְמְיָה בְּעֵי. מֵעַתָּה אֵין אָדָם נוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יַקְדִּישֶׁנָּהּ לַשָּׁמַיִם. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל מַתָּנָה שֶׁהִיא כְמַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן שֶׁהָֽיְתָה בְהַעֲרָמָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה.
Traduction
R. Jérémie objecta (contre l’observation finale de la Mishna, qu’un don ne pouvant être consacré par le donataire n’est pas considéré comme définitif): est-ce à dire que l’on ne peut pas faire un don à condition de ne pas le consacrer au culte? (N’est-il pas admis qu’un tel don, ne pouvant être consacré par celui qui le reçoit, est valable, même à condition de le restituer)? Voici, en effet, comment il faut entendre la Mishna: tout don analogue à celui de Ben-Horon, remis avec une arrière pensée (de mettre le père à même d’assister au repas), n’est pas valable, comme la consécration de ce don ne serait pas effective.
Pnei Moshe non traduit
ר' ירמיה בעי. על הא דקתני במתני' דלא הוי מתנה מפני שאין בידו להקדיש ומעתה אין אדם נותן מתנה ע''מ שלא יקדישנה לשמי' בתמיה הא קי''ל מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה ואע''ג דאין ביד המקבל להקדישה כיון שאמר לו על מנת שתחזירה לי ומתרץ כיני מתני' דה''ק כל מתנה שהיא כה''ג שהיתה בהערמה שאמר לו בפירוש שהוא נותן לו על מנת כן שיבא אביו ושאם הקדישה אינה מקודשת הוא דאינה מתנה שלא נתכוין להקנותה כלל אבל בעלמא אע''פ שאינו יכול להקדישה הוי מתנה:
סליק פירקא בס''ד
Nedarim
Daf 20a
משנה: הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵירָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּהּ. אָמַר קוֹנָם יוֹרֵד לַקְּדֵירָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵירָה. מִן הַכָּבוּשׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכֶּבֶשׁ שֶׁלַּיָּרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשֶּׁלֶק אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשֶּׁלֶק שֶׁלַּבָּשָׂר דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁלַּבָּשָׂר דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּים.
Traduction
A celui qui s’interdit par vœu de manger de la cuisson d’une marmite, il est seulement défendu d’user de ce qui a bouilli là. Mais lorsqu’il dit: ''je déclare m’interdire par vœu de goûter à ce que l’on met dans le pot'', il lui sera défendu de toucher à tout ce que l’on cuit au pot. A celui qui fait vœu de s’abstenir de tout produit confit, il est seulement défendu de manger des légumes confits. Mais s’il déclare ''ne pas vouloir goûter à un produit confit'', toutes les sortes lui seront interdites.A celui qui fait vœu de s’abstenir de ce qui est bouilli à l’eau, il est seulement défendu de manger de la viande ainsi passée à l’eau; mais s’il déclare ''ne pas vouloir goûter à un produit bouilli'', tous les mets bouillis lui seront interdits. A celui qui fait vœu de s’abstenir des rôtis, il est seulement défendu de manger de la viande rôtie, selon l’avis de R. Juda; mais s’il a déclaré ''ne vouloir goûter à aucun rôti'', tout objet rôti lui sera interdit. Celui qui s’interdit par vœu de manger des salaisons ne pourra pas manger de poisson salé (seul défendu); mais s’il a déclaré ''ne pas vouloir goûter aux salaison, toutes les salaisons lui seront interdites'' - (132)La Guemara sur cette dernière phrase est traduite ci-dessus, (3, 4)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' ממעשה רתחתה. מפרש בגמרא:
אלא מן הכבוש של ירק. דסתם כבוש של ירק הוא:
כבוש שאיני טועם. משמע כל מיני כבוש כיון שהזכירו בלא ה''א הידיעה וכן שלוק צלי מליח:
דברי ר' יודה. ובסדר המשנה בבבלי לא גריס ר''י אלא גבי צלי:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל כול'. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁהַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. דְּתַנִינָן. הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלֵק. וְקַרְייָא שֶׁהַצָּלוּי קָרוּי מְבוּשָּׁל. וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח וגו'. אִין תֵּימַר שְׁלֹּא כַהֲלָכָה. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַייָא אָמַר כַּמִּשְׁפָּט. 20a מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁהַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְקַרְייָא אָמַר שֶׁהַצָּלוּי קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְהָתַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָֽלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה. הָֽלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם בַּחַג. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה מוּתָּר. אַף רִבִּי יֹאשַׁיָּה מוֹדֶה שֶׁאָסוּר. לֹא אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה אֶלָּא לְחוֹמָרִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא אמרה. על המתני' פריך דהכא משמע דצלי ושלוק אינה בכלל מבושל והא מתניתא דפ''ו דנזיר אמרה שהשלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל את השלמים או שולקן ובנזיר כתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה אלמא דשלוק קרוי מבושל:
וקרייא. וכן נמי מצינו המקר' שהצלי קרוי מבושל כדכתיב ויבשלו את הפסח:
אין תימר. וכ''ת התם מבושל ממש הוא ושלא כהלכה עשו הא ליתא דכמשפט כתיב התם כדאמר ר' יונה:
מתניתא כו'. חוזר להקושיא אמאי תנינן הנודר מן המבושל מות' בצני ובשלוק:
הלכו בנדרים אחר לשון בני האדם. ואין דרך לקרות מבושל לצלי ושלוק:
ר' יאשיה. פליג אמתני' דס''ל הלכו בנדרי' אחר לשון תורה ואסור בצלי ובשלוק:
מה נפיק מן ביניהון. קס''ד דבין לקולא בין לחומרא ס''ל לר' יאשי' הולכין בנדרים אחר לשון תורה והילכך קאמר קונם יין שאני טוע' בחג איכא נמי בינייהו:
אסור בי''ט האחרון. דבלשון בני אדם בכלל החג הוא:
על דעתיה דרבי יאשי' מותר. דבלשון התורה חג העצרת מיקרי ורגל בפני עצמו הוא. ודחי לה הש''ס אף רבי יאשיה מודה בזה שאסור ולא קאמר דהולכין אחר לשון תורה אלא לחומרא:
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן אָכַל חֲלִיטָא וְאָמַר. לֹא טְעָמִית מָזוֹן בְּהָדָא יוֹמָא. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בְּמַיִם וּבְמֶלַח. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה דְאָמַר. הִילְכוּ בִּנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. וּמְנַיִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן. רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָא אָמַר. וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת בָּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּמָזוֹן. אֶלָּא מִכָּן שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אכל חליטא. ובערוך גריס אליטין והיינו פירות גינוסר כדאמרי' בבבלי כיצד מברכין דף מ''ד:
והתנינן. פ' בכל מערבין הנודר מן המזון מותר במים ובמלח אבל בכל מילי אסור אלמא דאיקרו מזון:
פתר לה. רבי יוחנן להאי מתניתא כר' יאשיה דהולכין אחר לשון תורה וכל מילי מזון מיקרו:
מה ת''ל ומזון. דהא כאיב בר ולחם אלא מיכאן שכל הדברים ואפי' פירות קרוים מזון:
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר מִן הַמְעוּשָּׁן. מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בִּמְטוּגָּן. מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּה מֵי טִבֵּרִיָּה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין שְׁאָלוּן. מְעוּשָׁן מָהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גּוֹיִם. מָהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ מִשּׁוּם תַּבְשִׁילֵי שַׁבָּת. מָהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. מָהוּ שֶׁיְּטַבֵּל לְמַעְשְׂרוֹת. הַנּוֹדֵר מִן הַמְעוּשָּׁן מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם דְּבֵית רַב אַסִּי. חֲבִיצָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גּוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשֵּׁם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל חַי כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גּוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשֵּׁם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין.
Traduction
(130)En tête est une page traduit (Eruvin 3, 1). – Celui qui s’interdit par vœu de manger de ce qui est cuit peut-il manger un objet fumé, ou de ce qui est frit à la poêle, thyanon, ou d’un mets qui a été cuit aux eaux chaudes (thermes) de Tibériade? De même, les rabbins de Césarée ont demandé si un mets fumé est considéré comme une cuisson faite par des païens (et interdite en ce cas), ou comme cuisson interdite au Shabat, ou comme cuisson interdite en cas de mélange de chair avec du lait? Enfin donne-t-elle au mets ce caractère de réalité (non passagère) qui entraîne l’obligation des dîmes? Et, par contre, celui qui s’interdit de manger d’un mets fumé peut-il manger un mets cuit? (questions non résolues). R. Aba b. Juda au nom de l’école de R. Ahaï dit: un mets farineux cuit n’est pas considéré comme cuisson interdite, si elle émane des païens, et il peut servir (le cas échéant) à constituer la conjonction symbolique des cours, par l’union des mets, pour le transport shabatique. R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Houna (131)J., (Shabat 1, 7).: tout aliment que parfois l’on mange cru n’est pas interdit s’il est bouilli par un païen, et il peut servir à la jonction symbolique des distances
Pnei Moshe non traduit
מהו שיטבל למעשרות. משום דקי''ל אש קובעת למעשרות ואסור לאכול עראי מן המבושל עד שיעשר ובמעושן מאי:
חביצא. מאכל העשוי מקמח ודבש כעין חביץ קדירה בפ' כיצד מברכין:
ר' יוסי ברבי בון. פליג על רבי בא דדוקא הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו''ם כגון דגים קטנים מלוחים לאפוקי חביצא שהקמח אינו נאכל חי וכדאמר רב בבבלי פרק אין מעמידין דף ל''ח:
ויוצאין בו משום עירובי תבשילין. אפי' לא בישלן אלא כל שראוין לאכילה סומך עליהן משום עירובי תבשילין:
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּעָבֶה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְאָסוּר בְמַעֲשֵׂה קְדֵירָה רַךְ וּמוּתָּר בְּעָבֶה. מָה אִם תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא נֶאֱסָר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק מוּתָּר בְּעָבֶה. מְבוּשָּׁל שֶׁהוּא מוּתָּר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּעָבֶה. וְיֵשׁ קַל וַחוֹמֶר בִּנְדָרִים. אֶלָּא כֵינִי. תַּבְשִׁיל שֶׁאָסוּר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק אָסוּר בְּעָבֶה מְבוּשָּׁל. מְבוּשָּׁל שֶׁהוּא מוּתָּר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק מוּתָּר בְּעָבֶה.
Traduction
Celui qui s’est interdit de manger d’un mets cuit, peut-il manger d’un plat épais? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit ici: ''il sera interdit de manger d’un plat cuit mince, mais il sera permis de manger d’un plat épais''; or, si l’interdit des mets cuits, qui comprendront le rôti et le bouilli, n’implique pas un plat épais (qui reste permis); à plus forte raison ce dernier sera permis en cas d’interdit de ''ce qui est cuit'', dont l’ensemble ne comprend pas le rôti et le bouilli. Mais établit-on le raisonnement par à fortiori pour les vœux? Voici donc comment il faut s’exprimer: la formule d’interdit ''des mets cuits'', qui comprennent le rôti et le bouilli n’implique pas la défense du plat épais; mais la formule d’interdit ''de ce qui est cuit'', qui n’implique pas le rôti et le bouilli, laisse libre de manger d’un plat épais (il est permis aux 2 cas).
Pnei Moshe non traduit
הנודר מן המבושל מהו שיהא מותר. במעשה קדרה עבה:
מה אם תבשיל. אם אמר קונם מן התבשיל שאיני טועם שהוא נאסר בכל מעשה קדרה אפילו בצלוי ושלוק שהרי נאכל בפת הוא ומותר בעבה מבושל שהוא מותר בצלוי ובשלוק כ''ש שיהא מותר בעבה:
ויש קל וחומר בנדרים. בתמיה הא הכל הולך אחר הלשון וכי שייך ללמוד דבר זה מקל וחומר:
ה''ג חלא כיני תבשיל שאסור בצלוי ובשלוק מותר בעבה מבושל שמותר בצלוי ובשלוק מותר בעבה. כלומר אלא כך תאמר דלעולם מותר בעבה ובין אמר תבשיל ובין אמר מבושל דכל מידי דמתאכיל באפי נפשיה בלא פת לאו בכלל תבשיל ומבושל הוא:
תַּנֵּי. אָסוּר בְּהִטְרִיּוֹת רַכּוֹת. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָרוֹפֶה לוֹכַל פִּתּוֹ בָהֶן. אָמַר רַב חִסְדָּא. אָסוּר בְּבֵיצָה מְגוּלְגֶּלֶת. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַחוֹלֶה לוֹכַל פִּתּוֹ בָהּ.
Traduction
On a enseigné: il lui sera interdit toutefois de manger du blé vert, aqhrh; car les malades ont l’habitude d’en manger avec du pain (c’est donc un mets cuit). R. Hisda dit: il lui est défendu de manger un œuf échaudé, que le malade mange avec du pain.
Pnei Moshe non traduit
תני אסור בהטריות רכות. הנודר מן התבשיל אסור בדלועין רכות שכן דרך הרופא כו' והילכך תבשיל מיקרי וכן ביצה מגולגלת הואיל ונאכלין עם הפת:
וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טְרוֹמֵיטָא. רוֹפֵיטוֹן. וּבְדַלַּעַת הָֽרְמוּצָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה כְּמִין דְּלַעַת מָרָה וְהֵן מְמַתְּקִין אוֹתָהּ בְּרִימְצָא.
Traduction
''Il lui sera permis de manger un œuf à la coque'', rofhton (aisé à gober), ''ou une courge roussie dans les cendres''; c’est le cas d’une courge amère, dit R. Hanina, adoucie aux cendres chaudes.
Pnei Moshe non traduit
רופיטון כו'. כדפרישית במתניתין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source